תהליך הפונדקאות – היבטים רפואיים
הקושי העיקרי בתהליך הפונדקאות אינו רפואי אלא נפשי.
הליך זה "נכפה" על הזוג בדרך כלל בסיטואציה של "חוסר ברירה", כרע במיעוטו.
הידיעה שלפחות החלק הרפואי אינו מסובך במיוחד
או קשה במיוחד יכולה להקל במשהו על אלה שעומדים לפני לקיחת החלטה ללכת בדרך זו.
המחשבה כי בסוף הדרך המסובכת יכול להמתין חיבוק של תינוק מתוק יכול גם להמתיק את המחשבה והחרדה מפני הלא נודע.
בעיקרון בהליך הפונדקאות משתתפים ההורים הביולוגיים המיועדים והפונדקאית בתהליך של הפריה חוץ גופית
ההורים הביולוגיים
ההכנה לטיפול ההורמונלי
- שלב הגירוי ההורמונלי האם הביולוגית המיועדת, מקבלת טיפול הורמונלי במטרה לגרום לגירוי שחלתי מבוקר. המטרה הכללית הינה השגת מספר רב כל האפשר של ביציות מהן אמורים להשיג הרבה עוברים. ככל שמספר העוברים גדול יותר הסיכוי שיהיה עובר תקין ובר סיכויי השרשה גדול יותר.
- הטיפול כולל שילוב של תרופות הניתנות בזריקות – רוב התכשירים היום "ידידותיים" כלומר מתאימים לשימוש עצמי עם זריקות תת-עוריות. התכשירים מכילים את ההורמונים שמגייסים ביציות מחד ומונעות ביוץ מוקדם מידי מאידך.
- משך הטיפול בין 2-3 שבועות, אם כי יש גם פרוטוקולים קצרים יותר. הטיפול מתחיל מעט לפני הוסת הצפוי או ימים ספורים לאחריו, תלוי בפרוטוקול שנקבע.
- הפרוטוקול הינו ספציפי ומותאם למטופלת על ידי הצוות הרפואי.
- במהלך תקופה זו, המטופלת עוברת מעקב מידי יומיים או שלושה של בדיקות אולטרהסאונד לקביעת המספר והגודל של הזקיקים בשחלות ובדיקות דם, כדי לעמוד על התגובה השחלתית לפי רמת ההורמונים השחלתיים ולהתאים את הטיפול באופן אישי לתגובה האינדיבידואלית.
- כאשר בשחלה התפתחו ביציות למצב משביע רצון, הן מבחינת קוטר הזקיקים והן מבחינת רמת ההורמונים בדם- ניתנת התרופה השלישית להבשלה הסופית של הביציות ונקבע המועד לשאיבת הביציות.
שלב שאיבת הביציות
- תהליך שאיבת הביציות מבוצעת בהנחיית אולטרהסאונד, דרך הנרתיק (או הבטן במקרים מיוחדים), ובהרדמה כללית קצרה של מספר דקות. מחדירים מחט דקה דרך דופן הנרתיק לשחלות ושואבים את תוכן הזקיקים. הנוזל מועבר למעבדה, שם תחת המיקרוסקופ מאתרים את תאי הביצית.
- בו זמנית בן הזוג נותן זרע למעבדה. הזרע עובר עיבוד במעבדה כדי להעצים את יכולתו להפרות ביציות (השבחה). לאחר מכן מוסיפים את תאי הזרע על תאי הביצית ושמים אותם באינקובטור ליממה, לאפשר השגת הפריה.
- לאחר התאוששות של כ- 1-2 שעות, המטופלת משוחררת לביתה. בכך תם השלב של הטיפול הרפואי באם הביולוגית.
- במעבדה מבצעים את הפרית כל הביציות הבשלות עם הזרע, לעיתים, כשמעריכים שהזרע אינו כשיר במידה הדרושה לגרום להפריה טבעית, , מתערבים באמצעות הזרקת תאי זרע לציטופלסמה של הביצית (באנגלית Intracytoplasmic sperm injection- ICSI.)
- לעיתים, מסיבות רפואיות, בוחר הזוג להשתמש בזרע של תורם זרע אשר מובא מבנק הזרע, עובר הפשרה ומשמש להפריית הביציות.
- למחרת הביציות נבדקות כדי לוודא הפריה. הביציות המופרות מועברות להמשך אינקובציה כדי לאפשר התפתחות עוברים במשך יום או יומיים נוספים לפחות.
- במקרה ואין הפריה, בוחנים את הסיבה לכך, מנתחים ומתחילים את התהליך מחדש
- מתוך העוברים שמתקבלים בוחרים את העוברים בעלי הנתונים הטובים ביותר מבחינת קצב התחלקות ומורפולוגיה (תצורה).
- בהתייעצות בין בני הזוג הביולוגיים לצוות הרפואי מחליטים על מספר העוברים להחזרה.
- השיקולים כוללים את הרצון לתת סיכוי מרבי להשגת הריון עם סיכון מינימלי בהשגת הריון מרובה עוברים. על פי הנחיות משרד הבריאות מומלץ לא להחזיר יותר משני עוברים כדי להימנע מהריון עם שלישיה או יותר שמשמעותו סיכון רב במהלך ההריון.
- במידה ויש עוברים נוספים שראויים להקפאה הם מוקפאים לשימוש עתידי.
תופעות הלוואי של המטופלת כוללות תחושת נפיחות או מלאות בבטן התחתונה אך התלונה השכיחה ביותר
היא תחושת המתח הנפשי המלווה כל תהליך שכזה.
שיא המתח אגב הינו דווקא בתקופה שלאחר החזרת העוברים כאשר אין יותר שום טיפול הכרוך בנטילת תרופות.
כמובן יש גם מצבים מיוחדים בהם, יש צורך להשתמש בביציות של תורמת.
הפונדקאית
- טרם התחלת הטיפול על הפונדקאית לעבור בדיקה רפואית כדי לאשר את היותה בריאה ומתאימה לשאת הריון ללא צפי לסיבוכים או קשיים רפואיים מיוחדים.
- על הפונדקאית להתחייב לא לחשוף את עצמה להריון שאינו מתהליך הפונדקאות בתקופה שהיא משמשת כפונדקאית כדי למנוע מצב של חוסר בהירות או חוסר ודאות לגבי מקור העובר
- עליה גם להתחייב לא לחשוף את עצמה לרעלנים כגון אלכוהול או עישון במהלך ההריון ולשתף פעולה עם רצונותיה של האם הביולוגית לגבי תזונתה ונוהל החיים שלה במהלך ההריון במטרה להעניק להריון את מיטב התנאים להצלחה.
- עליה לקחת גלולות למניעת הריון למספר ימים במטרה לקבל סינכרוניזציה - התאמה בין מצב הרחם שלה לתהליך הבשלת הביציות אצל האם הביולוגית.
- במהלך הטיפול להבשלת הביציות יש לדאוג כי הרירית הרחמית של הפונדקאית תגיע לפוטנציאל המקסימלי שלה לקראת היווצרות העוברים. הידיעה על כך חשובה וחיונית לאם הביולוגית.
- לאחר הפסקת נטילת הגלולות למניעת ההריון הפונדקאית מקבלת וסת, כך שבמקביל להתחלת הגירוי השחלתי אצל האם הביולוגית הפונדקאית נוטלת כדורים המכילים אסטרוגן לגרום להתפתחות רירית רחם המתאימה להשרשת עוברים.
- במהלך הכנת רירית הרחם של הפונדקאית, עליה לעבור מספר פעמים בדיקת אולטרהסאונד לוודא שאכן הרירית מתפתחת כפי הצפוי.
- במקביל לתכנון מועד שאיבת הביציות וגידול העוברים במעבדה, הפונדקאית מוסיפה לטיפול באסטרוגן גם תרופה המכילה פרוגסטרון כדי לגרום לרירית הרחם לרכוש כושר השרשה. ללא נטילת הפרוגסטרון רירית הרחם שלה אינו כשיר לקלוט עוברים. . הפרוגסטרון ניתן בדרך כלל על ידי טבליות המוחדרות לנרתיק. את שילוב התרופות הזה, עליה להמשיך עד לביצוע בדיקת ההריון ואף לאחריה במידה וההריון המקווה אכן מתרחש. מאחר והפונדקאית לא בייצה במחזור החזרת העוברים, במידה והושג הריון עליה להמשיך בטיפול התרופתי כדי לתמוך בהריון עד השבוע השמיני. לאחר מכן השליה כבר מייצרת ומפרישה מספיק הורמונים להמשך ההריון.
לטיפול שהפונדקאית מקבלת בדרך כלל אין שום תופעות לוואי משמעותיות. ההחלטה על מספר העוברים המוחזר צריכה להישקל בין הצוות המטפל לבין ההורים הביולוגיים תוך קבלת ההסכמה של הפונדקאית. החזרת העוברים לרחם המבוצעת לרחם הפונדקאית הינה תהליך מאד פשוט, זהה למעשה לבדיקה שגרתית אצל רופא נשים- עם תוספת של העברת צינורית דקה דרך התעלה של צואר הרחם, דרכה מוחדרים העוברים לחלל הרחם. תהליך זה אינו כרוך בכאב.
כ-12-14 יום לאחר ההחזרה, על הפונדקאית לבצע בדיקת דם להריון. תקופה זו כרוכה בעיקר במתח הנובע מחוסר הודאות לגבי הצלחת הטיפול.
מובן מאליו שהתשובה צריכה להינתן הן לאם הביולוגית והן לפונדקאית.
מבדיקת הדם לא ניתן לקבוע בוודאות את מספר העוברים שנקלט אלא רק לדעת כי אכן הריון הושג. לאחר כשבוע עד 10 יום, ניתן לחזור על בדיקת הדם לאשר שההריון מתפתח כראוי ולבצע בדיקת אולטרהסאונד כדי להדגים את מספר שקי ההריון ואת המצאות ההריון בחלל הרחם.
כעבור כשבוע נוסף ניתן לחזור על בדיקת האולטרהסאונד להדגים את פעימות הלב העוברי.
יש להוסיף כי התקשורת בין הצוות הרפואי המטפל לזוג ולפונדקאית חשוב ביותר כדי להשיג שיתוף פעולה מירבי ומוצלח.
ד"ר שבח פרידלר
- מנהל מרפאת הפוריות של קופ"ח מאוחדת בתל-אביב (סניף שפרינצק)
- רופא בכיר ביחידה להפריה חוץ גופית, מרכז רפואי אסף הרופא
- מרצה בכיר בחוג למיילדות וגינקולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב
מושגים
הפריה חוץ גופית
בלשון הדיבור נקראת גם הפריית מבחנה, אחד הכלים העיקריים לטיפול בפונדקאות כיום. בהפריה כזו מפרה הזרע (מהאבא הביולוגי ) את תא הביצית (מהאם הביולוגית) מחוץ לגוף האישה (במידה החלק הבריאותי אצל שניהם תקין ), ותא הביצית המופרת מועבר לרחם הפונדקאית, שם מתפתח ההריון כהריון רגיל לכל דבר.
הריון
הסיכויים להשגת הריון בהפריה חוץ גופית נעים סביב 25%-30% למחזור טיפול.
בין הגורמים המשפיעים על שיעור ההצלחה גיל הפציינטית, איכות תאי הביצה ותאי הזרע,
משך האי-פוריות, בריאות הרחם ורמת המומחיות הרפואית.
לשם השוואה אצל זוג ללא בעיית פוריות, הורים לילדים, שמקיים יחסים בזמן הביוץ- הסיכוי להריון נע סביב 25% לחודש.
מכך אנו למדים שמבחינת פוריות מנגנון ההפריה בגוף אינו כל כך יעיל.
כל ניסיון טיפול עומד בפני עצמו - טיפול לא מוצלח אינו מפחית את סיכויי ההצלחה במחזור הטיפולי הבא
הקפאת עוברים
אם נוצר מספר רב של עוברים המטופלים יכולים לבחור להקפיא עוברים שלא הועברו לרחם.
עוברים אלו נשמרים בחנקן נוזלי ויכולים להישמר כך זמן רב.
היתרון בכך הוא שאפשר להיכנס שוב להריון מבלי לעבור מחדש את כל מחזור שאיבת תאי הביצה.
קישורים
פונדקאות.info – רפואה ומדע
משרד הבריאות – תרומת ביציותמרכז רפואי, בי"ח הדסה – מאמר בנושא תרומת ביציות
הפריה חוץ גופית – מה זה אומר
פונדקאות.info - בי"ח ומרכזים רפואיים לטיפולי הפריה בפונדקאות
בי"ח אסף הרופא, צריפיןבי"ח שיבא תל השומר
בי"ח ליס ליולדות, המרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי
בי"ח רמב"ם, חיפה
מרכז רפואי, בי"ח הדסה, ירושלים
המרכז לרפואת האם והעובר
בי"ח אסותא, המכון הישראלי להפריה חוץ גופית
האתר בהתהוות. אשמח לכל תוספת מידע רלוונטית, שיכול להפוך את המאגר הזה למקצועי ולשמש את ההורים בתהליך chaya@pundekaut.info