חוק הפונדקאות

פונדקאות היא התקווה האלטרנטיבית המדהימה ביותר להיות הורים ביולוגיים שלא בדרך ההורות הטבעית
פונדקאות היא הסכם לפיו אם פונדקאית סוחבת תינוק עבור זוג הורים אחר מאחר והם אינם יכולים להורות .

תקציר

חוק הפונדקאות שנקרא "חוק ההסכמים לנשיאת עוברים" (אישור הסכם ומעמד הילוד) מעוגן בחוק מאז 1996 החוק מספק הגדרה מדויקת לתנאים הדרושים לאישור הפונדקאות. האישור לתהליך מתקבל ע"י וועדה העוסקת בנושא פונדקאות מטעם משרד הבריאות.
(ב"מאגר מידע לזוגות" - "שלבי התהליך" מוסבר כל התהליך בפרוט רב)

מידע כללי

חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו - 1996 עוסק בהסכם בין הורים מיועדים לבין אם נושאת, לפיו מסכימה האם הנושאת להתעבר בדרך של השתלת ביצית מופרית, לשאת את ההריון עבור ההורים המיועדים ולמסור את הילוד לאחר הלידה להורים המיועדים בנוכחות פקיד סעד.
חברי הועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים מונו ע"י שר הבריאות ופועלים מתוקף חוק ההסכמים מאז כניסת החוק לתוקפו במרץ 1996.
ועדת האישורים תבחן את המסמכים שהוגשו לה ותשמע את כל הצדדים להסכם. הועדה רשאית לפי שיקול דעתה לדרוש מהצדדים כל חומר נוסף ולשמוע כל אדם אחר. ועדת האישורים רשאית לשוב ולדון באישור שנתנה אם חל שינוי מהותי בעובדות, בנסיבות או בתנאים ששימשו יסוד להחלטתה וכל עוד לא הושתלה הביצית המופרית באם הנושאת בהתאם להסכם לנשיאת עוברים.

חוק הפונדקאות

(מתוך אתר דוקטורס – "פונדקאות בישראל")

חוק הסכמים לנשיאת עוברים


בסיסו של החוק בשימור מוסד המשפחה ובהכרה בחשיבות המרכזית של ההורות בחיי הפרט וחברה. החוק, למרבה הצער, בחר להתמקד אך ורק בדרך אחת של הפריה מלאכותית, קרי: הפונדקאות, ולמעשה הוחמצה ההזדמנות להסדיר בחוק באופן מסודר את אפשרויות ההפריה האחרות.

החוק מתערב בכל שלבי ההתעברות האינטימיים, ההריון והלידה. החוק מתיר פונדקאות, אך במגבלות מסויימות, אשר נבחן אותן בהמשך, ומגן על מעמדו של הרך היילוד באופן גורף.

  1. אם הנושאת מושתלת ביצית מופרית, שנוצרה מהאם ומהאב המיועדים.
  2. אם הנושאת מושתלת ביצית מופרית שנוצרה מזרע של האב המיועד ומתורמת ביצית.
  3. פונדקאות חלקית בה האם הנושאת תעבור הפריה מלאכותית בזרע בעלה של האם המיועדת לא הותרה בישראל.

הגדרות ופרשנות

  • אם נושאת הינה האישה הפונדקאית הנושאת הריון עבור הורים מיועדים.
  • הורים מיועדים מוגדרים כאיש ואישה, שהם בני זוג, המתקשרים עם אם נושאת לשם הולדת ילד.
  • הסכם לנשיאת עוברים מוגדר כהסכם בין הורים מיועדים לאם נושאת, לפיו מסכימה האם הנושאת להתעבר בדרך של השתלת ביצית מופרית ולשאת את ההריון עבור ההורים המיועדים.
  • קרובת משפחה מוגדרת כאם, בת, נכדה, אחות, דודה ובת דוד או בת דודה למעט קרבת משפחה בדרך של אימוץ.

  • יש לערוך הסכם בכתב בין הצדדים, קרי: בין האם הנושאת וההורים המיועדים (להלן "ההסכם").
  • על ההסכם לקבל את אישור וועדת האישורים.
  • הצדדים להסכם הם בגירים תושבי ישראל - מטרת דרישה זו הינה למנוע ייבוא נשים מחו"ל למטרת יישום החוק.
  • הזרע המשמש להפריה הוא של האב המיועד והביצית אינה של האם הנושאת.
  • האם הנושאת הינה בת דתה של האם המיועדת.
  • האם הנושאת אינה נשואה ואינה קרובת משפחה של אחד מן ההורים המיועדים.

האיסור על קרבה משפחתית נועד למנוע אצל הילד, שייולד, קונפליקטים עתידיים או משברי זהות, בין האם הנושאת לאם הביולוגית. עם זאת, אין לשכוח כי לעתים, קרובת המשפחה תהיה היחידה, אשר תסכים לשמש כאם נושאת עבור האם המיועדת, ואיסור כקבוע בחוק לעניין זה, עשוי לחסום כליל את הדרך היחידה הפתוחה בפני אישה להבאת ילדים לעולם. לעניין האיסור החל על האם הפונדקאית להיות נשואה, נדמה, כי שוב המחוקק החמיץ. רבים טוענים, כי אישה נשואה, אשר מן הסתם, יש לה ילדים משלה, הינה בוגרת, בעלת ניסיון ופחות פגיעה מאישה רווקה או גרושה, בכל הקשור להבאת ילדים לעולם, והתמודדות עם תהליך הפונדקאות הקשה נפשית. המחוקק לא ראה לנגד עיניו שיקול זה, ויש לקוות כי יישקל תיקון בעניין.

הגשת בקשה, ועדת אישורים - והליך אישור הבקשה

  • שני רופאים בעלי תואר מומחה ביילוד וגניקולוגיה
  • רופא בעל תואר מומחה ברפואה פנימית
  • פסיכולוג קליני
  • עובד סוציאלי
  • נציג ציבור שהוא משפטן
  • איש דת, לפי דתם של הצדדים להסכם

החלטות ועדת האישורים מתקבלות ברוב קולות של חבריה וישיבותיה הועדה הן בדלתיים סגורות ואין לפרסם דברים שנאמרו או נמסרו בוועדה.
הרכב הוועדה נועד להבטיח בחינה מקיפה של כל ההיבטים הרלוונטים לאישור הסכם הפונדקאות. יש לזכור, מטרת החוק אינה לאפשר לנשות קריירה לדוגמא להביא ילדים לעולם בשלט רחוק, רק מן הטעם שהמראה שלהן או פעילותן העסקית ייפגעו מפאת ההריון, כי אם מטרתו היחידה של החוק הנה לסייע בידי בני זוג, שלא יכולים לשאת הריון בעצמם מסיבות רפואיות.

  • הצעה להסכם לנשיאת עוברים;
  • חוות דעת רפואית בדבר אי-היכולת של האם המיועדת להתעבר ולשאת הריון או כי ההריון עלול לסכן משמעותית את בריאותה;
  • חוות דעת רפואית בדבר התאמה לתהליך של כל אחד מן הצדדים להסכם;
  • הערכה פסיכולוגית בדבר התאמה של כל אחד מן הצדדים להסכם;
  • אישור של פסיכולוג או של עובד סוציאלי כי ההורים המיועדים קיבלו ייעוץ מקצועי מתאים לרבות בדבר אפשרויות הורות אחרות;
  • הסכם התיווך בשכר- גם הוא יועבר לאישור ועדת האישורים.

ועדת האישורים תאשר את ההסכם אם תמצא, כי כל הצדדים לו, יחתמו עליו מתוך הסכמה, מרצון חופשי ובהבינם את תוצאותיו ומשמעויותיו, כי לא קיים חשש לפגיעה בבריאות האם הנושאת או בשלום הילד שיולד, וכי לא נקבעו בהסכם תנאים הפוגעים או המקפחים את זכויות הילד או את אחד הצדדים.

עם קבלת אישורה של הוועדה להסכם, על הצדדים לחתום על ההסכם בפני הוועדה. כל שינוי עתידי של ההסכם מחייב את קבלת אישור הוועדה.

הפרת החוק הינה עבירה פלילית

החוק קובע כי רופא המבצע השתלה של ביצית מופרית במטרה להביא להתעברות אם נושאת וזאת במטרה למסור את הילד שלא בהתאם להוראות החוק, או בקשר להסכם פונדקאות שלא אושר ע"י ועדת האישורים, דינו עד שנת מאסר אחת.
עונש דומה יכול להיות מוטל על צד להסכם פונדקאות המציע, נותן, מבקש או מקבל תמורה בכסף או בשווה כסף בקשר עם ביצוע ההסכם, שלא באישורה של ועדת האישורים, וכן על המפרסם ללא רשות דברים מתוך ישיבותיה של ועדת האישורים, או מסמכים שהוגשו לה או כל פרט שעשוי להביא לידי זיהוי של אחד הצדדים.

תשלום לאם הנושאת

ועדת האישורים רשאית לאשר בהסכם הפונדקאות תנאים בדבר תשלומים חודשיים שישולמו לאם הנושאת לכיסוי הוצאות ממשיות הכרוכות בביצוע ההסכם, לרבות הוצאות עבור ייעוץ משפטי, דמי ביטוח ופיצוי בגין זמן, סבל, אובדן הכנסה או אובדן זמני של כושר השתכרות או כל פיצוי סביר אחר.

מעמד הילד וצו הורות

במטרה להבטיח את קיום ההסכם, בניסיון למנוע חיכוכים אפשריים בין הצדדים, בנקודת הזמן הרגישה שלאחר הלידה, ומתוך שמירה על טובת הילד, קובע החוק, כי על ההורים המיועדים ועל האם הנושאת להודיע לפקיד הסעד על מקום הלידה ועל תאריך הלידה המשוער בתום החודש החמישי להריון האם הנושאת. מיד עם הלידה ולא יאוחר מתום 24 שעות על ההורים המיועדים או על האם הנושאת להודיע לפקיד הסעד על הלידה.

החוק מטיל על פקיד הסעד להיות נוכח במעמד מסירת הילד לידי ההורים המיועדים, וקובע, כי פקיד הסעד הינו האפוטרופוס הזמני לילד עד למתן "צו הורות", על ידי בית המשפט לענייני משפחה. צו זה קובע כי הילד הינו ילדם של ההורים המיועדים לכל דבר ועניין.
על ידי מתן צו ההורות מושגת מטרת ההסכם וכוונת החוק.

בקשה לצו הורות יש להגיש לבית המשפט לענייני משפחה תוך 7 ימים מיום לידת הילד ובית המשפט יעניקו, אלא אם כן נתקבל תסקיר פקיד סעד הקובע, כי הדבר נוגד את טובת הילד, במקרה זה יינתן צו לקביעת מעמד היילוד.

מפאת חשיבות העניין, החוק קובע מאסר שנה על מי שמוסר או מקבל ילד שלא בנוכחות פקיד סעד או שלא בהתאם לצו בית משפט שניתן כחוק.

חזרת אם נושאת מן ההסכם

כפי שהזכרנו בכתבות הקודמות, הסכם פונדקאות מעורר שורה של שאלות משפטיות ומוסריות. בארצות בהן הסדר הפונדקאות וותיק, כדוגמת ארה"ב ואנגליה, היו מקרים סבוכים בהם ביקשה האם הפונדקאית לחזור בה מן הסכמתה, ולמעשה ביקשה לקבל לעצמה את הילד שילדה, הגם שאינו ילדה הביולוגי. לפיכך, טוב עשה המחוקק הישראלי, שהסדיר בחוק את הסוגייה הסבוכה הזו. נקודת המוצא בחוק היא, שבית המשפט לא יאשר לאם הנושאת לחזור בה מן ההסכם, אלא אם נוכח בית המשפט, לאחר קבלת תסקיר מפקיד סעד, כי חל שינוי בנסיבות, שיש בו כדי להצדיק את חזרתה של האם הנושאת מן ההסכמה, ואין בכך כדי לפגוע בטובת הילד. במצב שכזה, קובע החוק, כי האם הנושאת תקבל מעמד של אם ואפוטרופסית לילד. חשוב להדגיש, כי בית המשפט רשאי, בנוסף, לקבוע הוראות בדבר מעמד ההורים המיועדים וזכויותיהם, משום היותם הוריו הביולוגים של הילד.

החוק לא מפרש מהו 'שינוי בנסיבות', שעשוי להביא את בית המשפט לאשר חזרת אם נושאת מן ההסכם, ולפיכך מאפשר שיקול דעת נרחב לבית המשפט במקרים המתאימים.

צו הורות או צו לקביעת מעמד הילד

בהתאם להוראות החוק, צו הורות (המורה כי הילד הינו ילדם של ההורים המיועדים) או צו לעניין מעמד אם נושאת כאם ואפוטרופוס על הילד או צו לקביעת מעמד הילד, יירשם בפנקס שינוהל ע"י הרשם שימנה שר המשפטים. החוק למעשה לא קובע את פרטי המרשם, ועם חקיקתו התעורר סימן שאלה גדול האם לדוגמא בפנקס יירשמו פרטי האם הנושאת והאם הגנטית גם יחד (כאשר עסקינן בתרומת ביצית).

חרף רגישות תוכן הפנקס, רק כעבור מעל לשנתיים מיום חקיקת החוק, תוקנו תקנות הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד) (רישום בפנקס) התשנ"ח 1998, המסדירות את סוגיית הפנקס, והמורות על נהלי סודיות קפדניים ביותר לעניין הרישום בו ושמירתו. בהתאם לתקנות, הפנקס כולל, בין היתר, את המידע הבא: שם הילד לפי צו ההורות או הצו, שם הילד לפני הצו, תאריך ומקום לידה, מספר זהות הילד במרשם האוכלוסין, מין הילד, שם האם הנושאת, שם נעוריה, דתה, אזרחותה ומספר זהותה, שמות ההורים המיועדים, שמות נעוריהם ושמות קודמים, דתם, אזרחותם ומספרי זהותם, הוראות שנקבעו בדבר מעמד הילד ויחסיו עם הוריו ועם האם הנושאת, ההורים המיועדים או אחד מהם, בית המשפט שנתן את הצו, מספר התיק ומועד מתן הצו.

מכאן, שבמצב בו ברחם האם הנושאת, עובר, שאינו מביצית האם המיועדת, אלא מתורמת, מידע זה לא יופיע בפנקס ויישאר בידיעת ההורים המיועדים בלבד, ולילד לא תהיה כל אפשרות לגלות זאת. זה המקום להדגיש, כי המחוקק לא אסר על מסירת פרטי האם הנושאת לילד או למעגל הקרובים, ורק כאשר מידע זה יוסתר מן הילד, תעמוד לו הזכות לעיון בפנקס.

המחוקק קובע רשימה סגורה של בעלי רשות לעיון בפנקס בהתאם לסעיף 30 לחוק האימוץ דהיינו: היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, רושם נישואין או מי שהסמיך לכך למילוי תפקידו, פקיד סעד ראשי, בעל עניין משמלאו לו 18 שנה. העיון אינו מותנה בהסכמת האם הפונדקאית, אך דעתה יכול שתבוא לידי ביטוי באמצעות תסקיר פקידת סעד והפעלת שיקול דעת שיפוטי.

אחרית דבר

כשנתיים לאחר חקיקת החוק לנשיאת עוברים בכנסת, ביום 19.2.98, נולדו תאומים בלידה ראשונה של אם פונדקאית בישראל. לידה זו לוותה ברעש תקשורתי ובעירוב בית המשפט, דווקא מכיוון בלתי צפוי. בתובענה, שהובאה לפני השופט יהושוע גייפמן, בבית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב, ההורים המיועדים והאם הנושאת ביקשו להתיר לפרסום את זהותם של ההורים המיועדים והתאומים. ההורים ביקשו להביא את סיפורם וחוויותיהם בסרט טלוויזיה בהפקת מיכה לימור, מבעליה של חברת תקשורת, שהצטרפה אף היא לתובענה.

בית המשפט בחן את הזכות לפרטיות של הקטינים, מול זכות הציבור לדעת וחופש העיתונות, וקבע, כי הגנת בית המשפט על חופש הביטוי ועל זכות הציבור לדעת מוגבלת, כאשר מוטלת על הכף הגנה על עניינים של קטינים בני יומם, שזה עתה נולדו בלידה פונדקאית. בית המשפט קבע, כי הפרסום המבוקש, הוא בעל דרגה גבוהה של אינטימיות, וכי העניין הציבורי יכול לבוא על סיפוקו גם ללא פרסום שמות ההורים המיועדים וזיהוי התאומים. בית המשפט בחן גם את זכות התאומים הקטינים לפרטיות מול זכותם של ההורים המיועדים לפרסום, וקבע כי השניים לא עולים בקנה אחד, ולפיכך אין להתיר את הפרסום. בית המשפט עמד על ההבחנה הדקה בין גילוי, שהינו מותר עפ"י החוק, שכן אינו כולל העברת מידע באמצעי התקשורת, ופירסום, שהינו אסור כאמור.

אין חולק, כי כאשר קיימת הטכנולוגיה, על המחוקק לעשות הכל כדי להצעיד קדימה את החברה ולבנות את הכלים המשפטיים ליישום הטכנולוגיה לטובת הציבור. חוק ההסכמים לנשיאת עוברים אכן מצליח לספק את הכלים המשפטיים לזוג, אשר לא יכול בכוחות עצמו להביא ילד עולם, וזקוק לרחמה של אישה אחרת, שתישא במשך 9 חודשים עובר ממטען גנטי לא לה, ונותר רק לקוות, שהכנסת תשכיל בכל זאת לעשות מקצה שיפורים לעניין זהות האם הנושאת ומצבה האישי, וזאת הן לטובת האם הנושאת והן לטובת ההורים המיועדים.

התאמה לפונדקאות – ההליך הפסיכולוגי

תהליך הפונדקאות נחשב כמורכב וקשה מבחינה נפשית. האשה נדרשת לעבור הסתגלות למצב שאינו טבעי ומעורר תחושות, רגשות וחרדות שונות. זהו תהליך הדורש תכונות אופי וכישורים שונים ולעיתים סותרים.
כחלק מבדיקת ההתאמה לשמש כאם פונדקאית נדרשת המועמדת לעבור אבחון פסיכולוגי. כאן ננסה להסביר בקצרה מהו האבחון, מהו כולל, מה מטרתו ומה אפשר ללמוד באמצעותו על המועמדת.
תהליך האבחון כולל מיפוי של התכונות הנדרשות, בדיקתן אצל המועמדת והסקת מסקנות בהתאם. זהו מודל המשלב כלים מהפסיכולוגיה הקלינית והתעסוקתית.
האבחון מתבצע בשני שלבים:
השלב הראשון כולל שיחה מעמיקה עם האשה, על חייה, ההיסטוריה שלה ועמדותיה כלפי התהליך. בהמשך מועברות משימות כגון העתקת צורות, כתמי דיו השלמת משפטים ועוד. אלו חלקים באבחון פסיכולוגי סטנדרטי.
השלב השני מתבצע מאוחר יותר לאחר עיבוד החומר ומשמש כשיחת משוב. בשיחה זו מועברת תמצית ההתרשמות לאשה עצמה.

מי היא? מה היא?

מטרת האבחון היא להכיר את האשה. מי היא, מה "הסיפור" שלה? מה המוטיבציה שלה? מהם כוחותיה, מהן חולשותיה, ומהו סגנון ההתמודדות שלה? לפיכך המטרה היא להפיק מעין "מפה", או ציור של מי האשה.
ההנחה היא שאף אחת אינה מושלמת לתפקיד ומעבר לשאלת ההתאמה כדאי לדעת מהם היתרונות והחסרונות של כל מועמדת.
מטרה נוספת של האבחון היא לספק המלצות מעשיות: לדוגמא, האם זוהי אשה שזקוקה ללווי בתהליך? איזה סוג קשר יהיה עדיף בשבילה? אלו רגישויות יש לה שכדאי לקחת בחשבון.
מהאבחון ניתן לקבל רושם על יציבות בחייה של האשה, עד כמה מסודרת, מאורגנת וכיצד מתפקדת. בנוסף יש כוונה להתרשם מחוש האחריות שלה ומרמת האמינות.
ניתן ללמוד משהו הן על הרמה השכלית והן על סגנון החשיבה, באיזה אופן בוחנת את הדברים וחושבת עליהם ועד כמה החשיבה מעמיקה או שטחית.
גורם חשוב הוא אופן קבלת ההחלטות. עד כמה היא שוקלת ובודקת כל דבר ועד כמה פזיזה. בנוסף ניתן ללמוד על האופן שבו יוצרת קשרים, עד כמה פתוחה סוגרה או חשדנית. בהתאם ניתן להמליץ על אופי הקשר עם בני הזוג.
באבחון נבדקת היכולות של המועמדת לקבל משוב ולקיים דיאלוג. כלומר עד כמה היא מסוגלת להפנים דברים שנאמרים לה, להבין את הנדרש ממנה ולשתף פעולה. לפיכך המשוב משמש כשלב חשוב מאוד באבחון.
בהקשר זה ניתן ללמוד על רמת המודעות של המועמדת: עד כמה מודעת לעצמה, כלומר עד כמה מכירה את עצמה במצבים שונים ותוכל, לדעת למשל מתי היא זקוקה לעזרה או סיוע. מטרת האבחון בין היתר הוא לנסות ולנבא, ככל שניתן כיצד תתמודד האשה עם התהליך.
עיקר המטרה הוא לנבא התמדה ויציבות בתהליך. למשל אם מישהי מגלה מוטיבציה גבוהה, רמת תפקוד טובה וחוש אחריות נאות ניתן לצפות שתוכל לגלות אחריות ולהתמיד בתהליך.
הניבוי הטוב ביותר מושג באמצעות שילוב כלים. כמו כן אין תחליף למעקב וקשר לאורך זמן, דוגמת לאבחון מספר "לקוחות".
האבחון מאפשר לאשה עצמה הזדמנות לשמוע על עצמה, ואולי לפתוח ולברר סוגיות שלא הייתה מודעת להן די הצורך.
בני הזוג המיועדים יכולים להתרשם, מעבר למה שהם רואים לגבי המועמדת. האבחון משמש כמידע המונח בידי הועדה לאישור הסכמים ומסייע בקבלת ההחלטה על ההסכם בין הפונדקאית לזוג.
בנוסף, האבחון משמש ככלי עזר בידי הגוף המתווך את הקשר בין הפונדקאית לבין בני הזוג. במידה ויש כזה, וזאת הן בקשר להתאמה בין זוג מסוים לפונדקאית והן לגבי הצורך בלווי . תהליך האבחון מעורר תגובות שונות אצל הנבדקות.
המבחנים הפסיכולוגים מעוררים תהיות ושאלות והשיחה האינטימית הנרקמת בחדר הפסיכולוג, נחווית לעתים כחודרנית מעט ומעוררת סימני שאלה. עוצמת התגובות מעלה על פי רוב אינדיקציות לגבי יכולתה של האישה ליצור מפגש אינטימי וקרוב עם זר (הפסיכולוג) כמנבא את יכולתה ליצור יחסים שיש בהם קירבה ואינטימיות גם עם בני הזוג.
בנוסף מהווה המפגש האבחוני גם שלב מוקדם בתהליך ממושך יותר שיכול להיות עבורה חודרני ומורכב גם בהמשך.
האישה עצמה יכולה לבחון גם את תחושותיה בנוגע לחשיפה לה היא נדרשת במצב זה, כמסמנת את תחושותיה העתידיות בנוגע להתקרבותם של בני זוג, אותם לא בחרה כקרוביה או ידידיה, אך יהפכו במהלך החודשים הבאים לאנשים המלווים אותה בתהליך אינטימי ביותר, היינו הריון

החוזה- ההליך המשפטי

הפונים להליך הפונדקאות נדרשים לעמוד בקריטריונים שקבע החוק לצורך התאמה לתהליך, אך גם בדרישותיה של הועדה, המתעדכנות מעת לעת. הדברים נכונים הן לגבי ההורים המיועדים והן לגבי נשים המעוניינות לשמש כפונדקאיות. ההסכם שבין ההורים ובין הפונדקאית אשר מסדיר את פרטי ההתקשרות שבין הצדדים, חייב לקבל את אישור הועדה, על פרטי פרטיו, ובלא אישור זה כל פעולה המתבצעת בפועל איננה מבוצעת על פי החוק, ועלולה להימצא כעבירה פלילית.

החוק מסדיר את מעמדו המשפטי של הילד או הילדים הנולדים כתוצאה מהליך הפונדקאות, את המשמורת, האפוטרופסות ואופן מסירת הילד מאת הפונדקאית להורים וקובע כיצד ינתן לגביו צו הורות. החוק איננו מאפשר לפונדקאית לחזור בה מהסכמתה על פי ההסכם עליו חתמה עם ההורים המיועדים, ולהחזיק בילד שנולד לאחר התהליך, אלא אם נוכח לאחר קבלת תסקיר פקיד סעד כי חל שינוי בנסיבות שיש בו כדי להצדיק את חזרתה מההסכמה וכשאין בכך כדי לפגוע בטובת הילד.

  • הצהרות הצדדים בדבר התאמה עקרונית להליך;
  • התייחסות לשלב טיפולי ההפריה, לרבות זהותו של הרופא שיבצע את הטיפולים ומקום ביצועם
  • התייחסות לשלב ההריון ומהלכו, לרבות מיקום ביצוע מעקב ההריון
  • התייחסות לשלב הלידה, לרבות מיקומה הצפוי (במידת האפשר), אופן מסירת הילד וכיוב'
  • התייחסות פרטנית לאופן ביצוע התשלום לפונדקאית. ועדת האישורים דורשת כי הסכומים הצפויים להיות משולמים לפונדקאית יופקדו בחשבון נאמנות.

בטרם נחתם הסכם ההתקשרות שבין הורים מיועדים ובין פונדקאית, וכן בטרם אושר על ידי ועדת האישורים, נדרשים הצדדים לקבל יעוץ משפטי לגבי משמעויות ההתקשרות, החובות והזכויות של כל צד להסכם. על כל צד לקבל יעוץ משפטי נפרד, מאת עורכי דין שונים. במסגרת היעוץ המשפטי יקבל כל צד (ההורים המיועדים והאם הנושאת) הסבר פרטני על ההסכם שעתיד להיחתם בין הצדדים, על משמעויותיו המשפטיות, השלכותיו הכספיות, ועל משמעות החובות והזכויות העומדות לכל אחד מן הצדדים. להבנת היעוץ חשיבות רבה ביותר נוכח מורכבות הנושא ומורכבות אופן ההתקשרות. מומלץ שלא "לחסוך" בשאלות ולהתייחס לכל סעיף וסעיף אף אם נראים ברורים בקריאה ראשונה.

חשיבות ודגש מיוחדים מומלץ לשים על ההתחייבויות הכספיות הכרוכות עם ביצוע התהליך. הגם שהתנאים הכספיים בהסכם פתוחים עקרונית למשא ומתן בין הצדדים, הם נתונים תחת שבט הביקורת של הועדה. בנוסף, ישנן דרישות כספיות פרטניות מטעם הועדה בהם נדרשים הצדדים לעמוד

פונדקאות.info – קישורים

תאור כללי של פונדקאות אתר ויקיפדיה
הועדה לענייני פונדקאות – משרד הבריאות
תאור התהליך ע"י פרופ' דניאל זיידמן – מחלקת נשים ויולדות, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר